הצורך:
השונות, המגוון והפערים בין אוכלוסיות ישראל השונות מובילים לריחוק, אי היכרות ואי הכרה בערך הזולת וכתוצאה מכך לגזענות ואפליה הפוגעות במרקם החיים המשותף ובחוסנה ולכידותה של החברה הישראלית. הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת בדעות קדומות ובעמדות שליליות של רבים בחברה הישראלית כלפי קהילת יוצאי אתיופיה, כגון בהטלת ספק ביהדותם ולכן גם הצבת הגבלות, תפיסה שגויה שמדובר בפליטים ולא בעליה דתית ציונית מתוך ערגה ותפילה במשך דורות לחיים בירושלים, תופעות גזענות והדרה בגין צבע עור, ועוד. היקף הפריסה והפעולה של החברה למתנ"סים, הכולל את כל חלקי החברה הישראלית, טומן בחובו פוטנציאל רב לקידום פעולות של קירוב בין שונים תוך שימוש בזירה המקומית.
בשנים האחרונות הפעילה החברה למתנ"סים את תוכנית סיפור על הדרך שהגיעה לאלפי מתנדבים ולמאות אלפי שומעים בזכות תמיכתם הנדיבה של קרן הברון דה הירש ביחד עם משרד החינוך והאפוטרופוס הכללי. בכל מפגש מחדש אנו מבינים עד כמה הצורך קריטי להמשיך ולספר את סיפורה של הקהילה ולייצר את ההזדהות האישית העמוקה שהמשתתפים חווים במפגש.
עצם היענותם של אלפי המתנדבים מקהילת יוצאי אתיופיה שלוקחים על עצמם להוביל את השינוי התודעתי בחברה הישראלית – ובמקביל – השתתפותם של עשרות אלפי איש בשנה, ילדים, בני נוער ומבוגרים, במפגשים אלו, אנו למדים על הצורך הרב לקיים מיזם חברתי חשוב זה שעיקרו הוא מפגש בלתי אמצעי
חזון סיפור על הדרך:
חברה מגוונת ופלורליסטית שבה מתקיימים היכרות, כבוד וחיבור לסיפורם ולתרבותם של כל מרכיביה, בדגש על תרומתה הסגולית של כל קבוצה למרקם הקהילה והחברה הישראלית.
מטרות על:
- אקלים חברתי מאפשר, המתבסס על סובלנות, כבוד הדדי וקבלת האחר, לצמצום שסעים ופערים בין מגוון אוכלוסיות ישראל.
- חיבור בין שונים בשדה המקומי באמצעות מפגשים בבתים פרטיים במרכזי קהילה, מוסדות חינוך, משרדי ממשלה וארגונים שונים.
- הגברת חוסן ולכידות באמצעות עיסוק בסיפורי מורשת ומסורת רב תרבותי.
מטרות המיזם בקשר לקהילת ישראלים יוצאי אתיופיה:
- העמקת ההיכרות של החברה הישראלית עם הנרטיב של יוצאי אתיופיה.
- הטמעת המורשת היהודית ציונית וסיפור הגבורה של קהילת יוצאי אתיופיה, כחלק אינטגרלי מהאתוס הציוני.
אוכלוסיות יעד ישירות ועקיפות :
התכנית משפיעה באופן ישיר על:
- כלל האוכלוסייה המקומית בקהילות השונות שזוכה להשתתף במפגשי המיזם ולקדם היכרות והכרה בין אנשים שונים בקהילה. מרבית המפגשים מתקיימים בבתי אנשים המזמינים אליהם 20 – 30 שכנים וחברים – ותגובת מרביתם לאחר המפגש היא התפעלות, זיקה, הזדהות והבלטת הדמיון להיסטוריה האישית שלהם.
- כלל חברי קהילת יוצאי אתיופיה ומעל-400 הפעילים במיזם המספרים ומספרות בהתנדבות, מקבלים/ות במה מרכזית להשפיע על סדר היום הישראלי. הם מרגישים שלראשונה יש עניין בסיפורם האישי והקהילתי המשלב התמדה יהודית ציונית, גבורה והקרבה וגם זוכים להעמיק את מרכיבי הזהות הקהילתית (בדיאלוג עם זהותם הכלל ישראלית).
- התכנית משפיעה באופן עקיף על החברה הישראלית כולה, כולל מובילי דעת קהל, שזוכים להכיר את סיפורה של יהדות אתיופיה ממקום בלתי אמצעי, בכך לפתח את הרגישות, ההבנה לצרכים והאהדה בעת קבלת החלטות.